הכירו את הארגון שיעזור לכם בעת צרה – "חברים לרפואה" ארגון הצדקה המסייע לספק תרופות לחולים שמתקשים להשיג אותן לבד
מי אני: אלי סרברניק הרוקח אחראי ומנהל בית המרקחת של "חברים לרפואה", ארגון צדקה המספק תרופות לחולים שידם אינה משגת או חולים הנדרשים לקבל תרופות שמחוץ לסל התרופות.
קצת על הארגון: הארגון הוקם לפני כ-14 שנים על ידי הרב יחיאל לנדמן ז"ל, ברוך ליברמן המנכ"ל המכהן ואיציק לבל ועוסק קרוב לעשור בנושאים של הנגשת תרופות למטופלים ללא תמורה.
מערכת הבריאות בארץ איננה מסוגלת לתת טיפול לכלל החולים, בוודאי לאלו המחוייבים בתרופות יקרות, ולשם כך קם האירגון המספק תרופות לשתי אוכלוסיות חולים עיקריות: חולים במחלות כרוניות שלא יכולים לשלם את הסכום החודשי הנדרש לתרופות, כ- 400 ₪ לחודש. לחילופין – אוכלוסיית חולים במחלות קשות או הסובלים מבעיות פריון, הנדרשים לשלם את מלוא הסכום על תרופה יקרה, ממגוון סיבות. סיטואציות רווחות הן למשל כשתרופה מסויימת מומלצת על ידי הרופא המטפל אבל המדינה לא יכולה לספק אותה כחלק מסל התרופות בגלל שהחולה מקבל כבר תרופה אחרת מהסל, או לחילופין אם למשל חולה בסרטן שלא יכול מסיבותיו הרפואיות לקבל כימותרפיה, מדלג ישר לשלב התרופות הביולוגיות והמדינה לא יכולה לאשר לו את התרופה הביולוגית מאחר שלא עבר את פרוטוקול הטיפולים המוכר.
הארגון משרת כ-3000-4000 איש שנופלים בין הכיסאות במערכת הבריאות, ומסייע להם באמצעות אספקת תרופות ממקורות שונים כגון תרומות של חברות תרופות, בתי חולים, קופות חולים, או תרופות שנשארו לחולים שלא זקוקים להן כרגע. בארגון אין דיון רפואי , וההחלטות מתקבלות על בסיס כלכלי סוציו- אקונומי בלבד, ומי שפונה אליו לרוב הם עובדים סוציאליים של רשויות מוניציפליות או המשטרה.
כיום הארגון מונה קרוב ל-4,000 מתנדבים מכל הקשת החברתית: רוקחים, דוקטורים לכימיה, עורכי דין שעוזרים בוועדות החריגים של הקופות, בבתי הדין לעבודה ובמתן סיוע משפטי לחולים שלא יודעים זכויותיהם, מתנדבים המסייעים במיון התרופות ועורכים בקרה על תרופות פגות תוקף, שליחים שמביאים תרופות, מידענים ומתנדבים המקשרים בין מחפשי תרופות לתורמים וספקים מכל פינה ברחבי הגלובוס.
מה היית רוצה להעביר הלאה? האידיאל במדינה מתוקנת הוא שהמדינה תיקח אחריות ותכיר בחולים, אך מאחר וזה לא קורה, ומשרד הבריאות לא נותן כיסוי לתרופות מסויימות – אנחנו ב"חברים לרפואה" מטפלים בנישה שנשארת באוויר. היינו רוצים שהמדינה תיקח יותר אחריות ותדאג לאזרחיה.
